נשירת שיער – גורמים, מניעה וטיפולים מומלצים

נשירת שיער היא תופעה שכיחה מאוד, הפוגעת בגברים ובנשים כאחד ומשפיעה משמעותית על הביטחון העצמי. במדריך הזה נסביר מהם הגורמים העיקריים לנשירת שיער, מהם ההבדלים בין גברים לנשים, ואילו דרכי טיפול קיימות כיום.

מהי נשירה תקינה ומתי מדובר בבעיה

איבוד שיער מסוים הוא חלק טבעי ותקין ממחזור חיי השיער – נשירה של עד כ-100 שערות ביום נחשבת תקינה, במיוחד בתקופות מסוימות כמו לאחר לידה. הבעיה מתחילה כאשר קצב הנשירה עולה משמעותית, או כאשר מבחינים בהידלדלות הדרגתית של צפיפות השיער.

הגורם השכיח ביותר – נשירה אנדרוגנטית

הסוג השכיח ביותר של נשירת שיער, גם אצל גברים וגם אצל נשים, הוא נשירה אנדרוגנטית – תהליך המונע על ידי הורמונים ומוביל להקטנה הדרגתית של זקיקי השיער. מדובר בתופעה בעלת רקע גנטי: כ-40% מהגברים מפגינים סימנים לנשירה זו כבר בגילי 30-40, וכ-80% חווים אותה במהלך חייהם. חשוב לדעת שניתן לחוות הידלדלות משמעותית של השיער גם ללא נשירה מוגברת בפועל – כאשר שיער חדש פשוט אינו צומח במקום השיער שנשר באופן טבעי.

הבדלים בין גברים לנשים

אופן הביטוי של נשירה אנדרוגנטית שונה בין המינים:

• אצל גברים – נשירה בדפוס אופייני עם נסיגת קו השיער הקדמי והתקרחות בקודקוד
• אצל נשים – הידלדלות מפושטת יותר באזור הקודקוד, כאשר קו השיער הקדמי נשמר בדרך כלל
• אצל נשים המנגנון ההורמונלי מורכב יותר, ומערב אינטראקציה בין טסטוסטרון, אסטרוגן והורמונים נוספים

גורמים נוספים לנשירת שיער

מלבד נשירה אנדרוגנטית, קיימים גורמים נוספים שעלולים לגרום לנשירת שיער זמנית או ממושכת:

• מתח נפשי – עומס נפשי ממושך עלול להוביל לנשירת שיער כרונית
• חוסרים תזונתיים – תזונה לא מאוזנת עלולה לפגוע בבריאות זקיקי השיער
• ירידה משמעותית במשקל – שינויים חדים במשקל הגוף עלולים להשפיע על מחזור השיער
• לאחר לידה – נשים רבות חוות נשירה מוגברת בחודשים שלאחר הלידה, כחלק מהתאוששות הורמונלית טבעית
• מצבים רפואיים שונים – מגוון בעיות בריאותיות עשויות להתבטא גם בנשירת שיער

דרכי טיפול תרופתיות

קיימות מספר אפשרויות טיפול תרופתי לנשירת שיער אנדרוגנטית, ומומלץ להתייעץ עם רופא/ה לגבי ההתאמה האישית:

• פינסטריד – יעיל בעצירת התקדמות הנשירה בכ-80% מהמקרים, וכ-60% מהמטופלים חווים גם צימוח מחודש; תופעות לוואי אפשריות (כ-2% מהמקרים) כוללות פגיעה בתפקוד המיני, לרוב הפיכות עם הפסקת הטיפול
• מינוקסידיל – זמין במריחה מקומית או בכדורים; יעיל בעצירת הנשירה בכ-60-70% מהמקרים, וב-40% מביא לצימוח מחודש; אצל נשים עלולה להופיע תופעת לוואי של צימוח שיער בפנים
• דוטסטריד – אפשרות טיפולית חדשה יחסית המראה יעילות טובה
• ספירונולקטון – תרופה אנטי-אנדרוגנית המשמשת לטיפול במקרים מסוימים של נשירה אצל נשים

טיפולים פולשניים יותר

למי שהטיפול התרופתי אינו מספק מענה, קיימות גם אפשרויות טיפול נוספות:

• PRP (פלזמה עשירה בטסיות) – הזרקת גורמי גדילה מרוכזים, המופקים מדם המטופל/ת עצמו/ה, לקרקפת
• השתלת שיער – העברת זקיקים עמידים מהאזור האחורי של הקרקפת לאזורים הדלילים; אינה מונעת נשירה עתידית של השיער הטבעי הקיים

למה חשוב טיפול מוקדם

תוצאות הטיפול בנשירת שיער מתחילות להיראות בדרך כלל רק לאחר שנה ומעלה של טיפול עקבי, ונדרש טיפול מתמשך לשימור התוצאות. התערבות מוקדמת, לפני שהזקיקים עוברים הקטנה מלאה ובלתי הפיכה, מגדילה משמעותית את הסיכוי לתוצאה טובה. חשוב לציין שרוב הטיפולים בנשירת שיער אינם כלולים בסל הבריאות בישראל.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. מומלץ להתייעץ עם רופא/ת עור או רוקח/ת לגבי הטיפול והתוספים המתאימים ביותר עבורכם.

מקורות: המידע במאמר מבוסס בין היתר על מידע שפורסם באתר איכילוב – Be Well.